את הפוסט הזה בחרתי לכתוב שבועיים אחרי. כדי לתת לעצמי רגע להפנים.
כדי לא לכתוב כשאני עוד בעין הסערה…אלא ממבט מפוכח. מרוחק.
אבל האמת היא…האמת שחיכיתי לראות איך זה יתפתח.
אני מכירה את עצמי כ”שולפת המהירה במערב”. כזו ששולפת מהמותן – פתרונות, כעסים, הברקות. הכל מהר, עכשיו ודי אימפולסיבי.
רק אחרי תקופה אני מרשה לעצמי רגע לעכל את גודל הסערה, המשבר שעבר עליי. עלינו.
31.8 – יום טעון, עמוס, במשימות, ברגשות, בתהפוכות. הכל קורה ביום הזה – החשש הפרטי מההסתגלות (או האין הסתגלות) בגן של הקטנצ’יק שלי, ועוד שניים שיוצאים למסגרת חמושים במסיכות וחששות.
ההכנות הקדחתניות של פתיחת שנה בעסקית, ברור שגם בעסק שלי, החגים בפתח.
בקיצור -כמו אצל כולן בערך.
באותו היום אני מקבלת הודעה שמחצית מהצוות שלי בעסקית ממשיכות הלאה בדרכן ועוזבות את העמותה. מתקשה להאמין.
נותרנו 6.
ממש כמו בשיר של שלמה ארצי.
מחר ה 1.9, שנה עסקית נפתחת, קבוצות נטוורקינג מחזל”שות, קורונה ברקע עם 10 המכות שלה ו…חצי צוות כבר לא איתי.
בכל שנה יש לי תוכניות גדולות לפעילות העמותה.
אני אוהבת לחשוב בגדול ולבצע בגדול יותר. הרבה פעמים זה עובד לי. מעטות הפעמים שלא.
התוכנית לשנה הקרובה כבר מוכנה, כתובה ומסומנת בטושים זוהרים ונותרנו אך 6 כדי להגשים אותה.
ב1.9 כבר הייתה לי תוכנית חדשה, מתוקנת, מותאמת למצב החדש. הצוות הקטן והאיכותי שאיתי נתנו את ברכתן, הרוח הגבית והידיים לעשייה.
מאז, הספקנו לפתוח שלוחה חדשה בשומרון עם יום עיון משובח במיוחד
לגייס 5 נשים מופלאות לקורס מאסטריות
(הכי מהר שהיה לנו EVER ובמינ’ מאמץ!)
לשדרג את האתר שלנו (שוב)
לקיים מפגש נטוורקינג פיזי אחרון לפני הסדר , מלא עד 0 מקום
להיכנס לסגר,להפוך יום עיון פרונטלי ליום עיון בזום על כל המשתמע מכך
ת’כלס- עשינו הכל. טוב יותר, מדויק יותר ועם צוות קטן יותר.
הפכנו לחבורת לביאות שואגות, נחושות, מגויסות ו- נותנות בראש!
עדיין מתקשה להאמין.
המשבר ארך שעתיים.
אחריהן כבר נשלפו סיעור מוחות, פתרונות ויומיים נוספים של חשיבה.
היום אני יכולה להגיד שמהלימון יצא תפוח בדבש.
יש לנו תוכנית, יש לנו מוטיבציה בשחקים,
יש לנו רוח חדשה במפרשים.
יש לנו סדקים שמילאנו בזהב טהור והשלם עכשיו אפילו טוב יותר.
והשנה החדשה הזו?
היא תבוא עלינו לטובה. לא השארנו לה ברירה..
עם קורונה או בלעדיה.
תשפ”א- טוב שבאת.
הביאי אתך פתרונות טובים, מוחות משובחים ועשייה מרובה ואפקטיבית.
כי באנו לעשות שינוי -ואין דבר שיעצור אותנו בעולם.
וואלה. ממש ככה.
שנה טובה עסקיות!
נ.ב
צוות אהובות – ההולכות והנותרות, בלעדיכן אני אישה עם טייטל ותו לא. תודה על שהייתן ותודה על שנשארתן. #רקאומרת 🙂
איך כמעט ונפל לי המגדל, עד שעצרתי לרגע אחד.
