הי עצמאית,
אני ממש שמחה (וקצת חוששת) שהגעת לכאן. ברוכה הבאה לבלוג האישי-עסקי שלי.
נעים מאוד, אני מורן אלויה. בת 39, נשואה לשלומי ואמא לבר,יהב וקורן – נבחרת הבנים הפרטית שלי.
ואני המייסדת והמנכ”לית של עמותת פרויקט עסקית.
הרבה לפני שאני המנכ”לית בפועל, אני קודם כל מייסדת. המשמעות של המילה הזו טומנת בחובה המון אוצרות.
ראשית הנחתי את היסודות הראשונים להקמת העמותה הזו, אבל כמו שאת יודעת יסודות יש רבים ולא ייסדתי אותה לבד.
איתי הלכה דרך ארוכה הילה נועם ליבשיץ והרעיון מיד כשנולד בראשי עבר לראשה. הם דומים הראשים שלנו אז המעבר היה פשוט וקל…:)
במייסדות יש גם את המילים סוד ומוסד. הסוד שעד היום לא ברור לי לגמרי הוא סוד ההצלחה של הפרויקט המטורף והמדהים שלנו,
וגם איך מבלי שהרגשתי קרתה יצירתו של מוסד, אני מרגישה שכבר אפשר לקרוא לו כך.
ההבדל המשמעותי ביותר בעיניי בין מייסדת למנכ”לית הוא האינטרפטציה. הפרשנות של הקוראת.
מנכ”לית הלא היא מנהלת כללית. איזה מין טייטל קר ומנוכר ומלא ארשת כבוד, לתפקיד שבד”כ ממלאים איש או אישה היושבים בראש מגדל השן.
ואני? מגדל השן שלי הוא סטודיו צבעוני ומדליק בקיבוץ, אותו אני חולקת עם צוות העמותה.
מייסדת לעומת זאת מדגיש את תחושת האמהות שלי כלפיי הפרוייקט והרי אמא לא מתרחקת יותר משתי פסיעות מילדיה גם כשהם כבר גדולים והולכים לבד.
כמו אמא גם אני משתדלת לתת את הכי טוב שלי בכל זמן נתון וכמו אמא בדיוק – וואו זה קשה! וגם מלא רגשות אשם, עייפות לפעמים, תהיות מפה ועד אינסוף
וגם המון המון סיפוק.
ומה עם בעלות? לעמותה אין בעלות או בעלים. וטוב שכך! הבעלות היחידות בה הן החברות בה. כל היתר הן שותפות לדרך, מובילות, מטוות ומכוונות.
אבל זה לא שלי. או של הצוות. זה שלכן.
אז כדי להכיר אותי באמת, כמו שוודאי יקרה בפוסטים הבאים שלי, בואי נחליט שאני קודם כל מייסדת ורק אח”כ מנכ”לית. אבל אני בהחלט גם וגם.
נדמה לי שבדיוק כמוך לא?
הרי גם את עצמאית וב 10 אצבעותייך ואולי בעזרת עוד כמה ידיים עוזרות ומחבקות סביבך – ייסדת את העסק שלך או אולי את עושה זאת ממש עכשיו.
אז הי, ממייסדת למייסדת – טוב שבאת.
אשמח שניפגש כאן שוב גם בפוסטים הבאים…..
מורן.
